הפנסים כבויים כבר שעות,
ילדה בשחור מסתובבת ברחובות.
זו לא שעה לילדות להיות
בחוץ.
כולם אומרים לה בין הצללים להפסיק לרוץ.

לא הייתי קיימת, אינני
קיימת עכשיו.
חטאתי, ולא אחמול חטאי
אף פעם.
סלחתי, אך לא אסלח לעצמי
לעולם.

ילדה בשחור רצה לה בין הצללים.
הרוח נושבת לה על הפנים.
עלים אדומים נושרים מעצים,
העינים של הילדה חללות מבפנים.


לא הייתי קיימת, אינני
קיימת עכשיו.
חטאתי, ולא אחמול חטאי
אף פעם.
סלחתי, אך לא אסלח לעצמי
לעולם.

ילדה בשחור לא חזרה אל ביתה,
היא לא נענית והיא לא נענתה.
אין ילדה, קר בחוץ,
היא לא תשוב בין הצללים עוד לרוץ.

xxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxxx

הפסקתי לרוץ,
הפסקתי להעלם,
השיר הזה אותי שוב לא הולם.