היום הבאנו ארנבת הביתה.
האמת שלא הבנתי למה. אחרי הכול חייב להיות קשר להתקף לב של אבא
אבל אני פשוט לא יכולתי למצוא אותו. זה לא שהוא עומד לאכול
אותה, גם ככה אסור לו וחוץ מזה לא נראה לי שזה כשר.
ללטף אותה הוא גם לא יכול הוא קצת חזק ועוד ישבור לה משהו.
ובכלל היא סתם משתינה לנו בכל הבית.
אז מה לעזאזל עושה הגוש הלבן הזה?
אם נראה למישהו שהוא יחליף את אבא שלי באיזה צורה בזמן שהוא לא
פה אז למר מישהו יש טעות. אני לא מוכן לשום אחים חצי ארנבות,
זה עיקרון אצלי.
אולי היא איזה שליחה של השטן עם העיניים האדומות האלה של
מסוממת והפרצוף התמים שנראה מסתיר סוד?
אבל זה לא יכול להיות אחותי הרי הביאה אותה מחנות חיות. אבל
מצד שני אולי ברוב תחכומה שליחת השטן שהוזכרה לעיל שמה עצמה
מלכתחילה שם כדי שנקנה אותה?
לא... זה לא יכול להיות.שליחי שטן לא מספיק מתוחכמים אני מכיר
כמה.
החלטתי לשאול אותה בעצמי.
"אז מה ארנבת..?" שאלתי אחרי שהזמנתי אותה לישיבה על ג'וינט
קטן.
היא לא ענתה רק הסתכלה לי בעיניים אדומות ועם חיוך קטן של
הוויה אחרת.
"מה בעצם את עושה כאן אז?" שאלתי בצורה כזאת חברית כדי להוליך
אותה שולל לענות.
"ואלה האמת... לא יודעת". ענתה הארנבת."אתם הבאתם אותי".
לא האמנתי. אין סיכוי שהרעיון ההגיוני זה מה שקורה כאן.
"את משקרת", אמרתי ופלטתי ענן של עשן לאוויר.
"לא, מבטיחה לך, באלוהי הארנבת!".מוחי קצת התעכב על המושג
אלוהי הארנבת אבל כמו תמיד במצב של סטלה החליט שזה ממש מעניין
לשאול אבל לא מספיק מעניין כרגע.
"את יודעת מה אני מאמין לך", אמרתי וקמתי להתקשר לבדוק מה עם
אבא.
הארנבת רק הסתכלה בי כשיצאתי וחייכה חיוך קטן.
היא חושבת שתלך לה התוכנית הבת זונה אבל אני מחכה לה בסיבוב.
הלכתי לחנות חיות מחמד ושאלתי את המוכר אם יש לו חיה שאוכלת
ארנבות.המוכר ישר הבין שנפלתי על שליחת שטן ומכר לי שועל יד
ראשונה.לקחתי את השועל איתי הביתה. הוא לא דיבר בדרך אבל
מבחינתי זה היה טוב. זה הראה שהוא מחסל מקצועי לא סתם איזה
שועל מהרחוב.
ברגע שנכנסנו הוא זיהה את המטרה. היא ישבה במטבח ואכלה גזר.
השועל הסתכל עליי ואני הנהנתי באישור. הגעת לסיבוב שליחת שטן
תמימה שכמותך.
השועל זינק על הארנבת ואחרי שסיים איתה החליט לפנות אליי ולטפל
גם בי.
"טוב, לפחות את אבא שלי לא תחליף שום ארנבת מגעילה", חשבתי
בחיוך.