סוף ספטמבר - אני מתחיל לקרוא את המנואל. (המדריך המלא
למנהלי-תכניות: "כל מה שאי-פעם רצית לדעת על ניהול קורסים
חינוכיים בהתנדבות ואף פעם לא העזת לחשוב על זה.")
כן, ותצלם את המנואל. תקרא פרקים 7-1 עד יום שבת, או-קיי?
אני מתחיל לקרוא אותו. זה מעיין ערמה של דפים ישנים כאלה, עם
חומר משעמם שחוזר על עצמו כל הזמן, משעמם כזה. יש פה ושם דברים
מעניינים, כמו השם של אחד המנחים, רנדי. אני מתייק את הכל
בקלסר וזורק אותו בארונית שלי. אחרי כמה ימים זה טובע בניירת
ונעלם.
אני מתחיל לדמיין איך הקורס הולך להיראות אותו דבר כמו כל
הקורסים הקודמים שעשיתי...  
זה יהיה קשה בהתחלה, כמו תמיד, מאתגר באמצע, וכיף בסוף. אותו
דבר כזה, כמו איך אומרים בצרפתית? דה-ז'ה-וו. בסוף ישאלו אותי
מה קיבלתי מהקורס, ואני יגיד: את היכולת לבלבל את המוח ולהישמע
אמיתי לגבי זה, ואני באמת חושב שזה דבר גדול, וזה הכל בזכותכם,
אז תודה רבה על מי שהייתם, וכו' וכו'.
תחילת אוקטובר - פגישה עם הבוס.
היי בוס, אפשר לדבר אתך רגע? שמע זה בקשר לעבודה. רק רציתי
להודיע לך שאני מתחיל לעבוד עכשיו על עוד איזה קורס ואולי אני
יבקש חופשה בסוף החודש. . . 26 לאוקטובר, משהו כזה. יופי,
שיגעון, תודה. אה, ועוד דבר, אני גם אולי יבקש לפנות את הערבים
שלי בגלל הקורס, לפגישות. משהו כמו פעם-פעמיים בשבוע, לא יותר.
. . איזה ימים זה מתאים לך? בסדר תודה.


סוף תחילת אוקטובר - ערב אחד מגיע המנואל החדש.
ערב שלישי אחד, בעודי קורא את המנואל - הטלפון מצלצל: יש מנואל
חדש במרכז! הוא מדהים! אתה חייב לקרוא אותו. תצלם אותו - הוא
בארון בחדר של מנהלת-המרכז. תקרא אותו עד יום שבת הבא -
או-קיי? יופי, שיגעון. הישן? תזרוק אותו מצדי.

אני זורק את הישן ומחפש את המנואל החדש.
אני מנסה לצלם אותו. בניסיון הראשון - המכונת-צילום בולעת את
הדפים ללא הכרה. היא לא עומדת בקצב החדש המהיר שלו. אני מתייאש
ומנסה שוב למחרת, אך למרבה הפלא המנואל נעלם! הוא לא בארון אצל
המנהלת, הוא לא במשרד של ההפקה, הוא לא על השולחנות-טלפונים.
איפה הוא לעזאזל? יצור חמקמק הוא המנואל החדש! לאחר חיפוש
חוזר, הוא נמצא במקומו הטבעי, בארון של המנהלת, חבוי בתוך
מעטפת קרטון ישנה. אני מצלם אותו, וחותם אותו במעטפה חומה
גדולה.
אני נמשך אליו, מוצא אותו מאוד מעניין.
אני מתחיל לקרוא את המנואל החדש. הוא מרתק. ערוך בצורה רגועה,
נעימה ומושכת. הוא כולל מסמכים מעודכנים ביותר, כתובים בשפה
קלילה אך ישירה כאחד. פשוט ללקק את האצבעות. הרשימות - בכלל. .
. איזה סדר! איזה ארגון! הכל מפורט ומנוהל! ממש שגר ושכח. הוא
גם ארוך מאוד בנוסף לכל. והקטע הכי טוב: יש שם פרק שלם מאת
רנדי על איך להתחיל עם בחורות מהקורס. כתוב שם במפורש: אל
תתחיל אתן.
אמצע אוקטובר - שיחה שנייה עם הבוס.
שמע בוס יש לי בעיה עם משמרות ערב. יש לי עכשיו הרבה פגישות
בערב ואחה"צ לפני הקורס. אני מעדיף לעשות משמרות בוקר יותר.
ביום רביעי למשל אני צריך להיות בת"א ב19:00-, כן? או-קיי,
שיגעון, תודה.
אני ממשיך לקרוא את המנואל.
אני קורא עכשיו את הפרק על ההכנות. אל תתחיל אתן. זה ממש מדהים
- איך הם חשבו על כל זה? הכל כל-כך פשוט. כל אחד יכול לעשות את
זה. הלוואי והיה לי מנואל כמו זה בעבודה, זה היה מקל עלי את
השליחויות וגם לא היו החזרות בכלל, כי הלקוחות יהיו יותר
מרוצים. . .


החיים שלי נעשים דומים למנואל יותר ויותר.
אני מנסה לדמיין איך החיים שלי יראו אם הם יהיו כמו המנואל
החדש הזה. . . אז אני קם בבוקר והחדר מסודר מבעוד מועד. מנואל
סידר לי אותו בלילה, לפני השינה. אני מנסה לזלול משהו בבוקר,
אבל מנואל כבר גמר את כל הגבינה-צהובה. איזה מן דבר זה? אני
מגיע  חמש דקות לפני הזמן לכל מקום, תמיד רגוע ומוכן. . .
אפילו הפסקתי לאחר לעבודה. העבודה עצמה נראית לי קלה ומעניינת
יותר. בכלל החיים עם מנואל נהיו לי יותר קלים, יותר מאורגנים
כאלה. מאת רנדי.
כל השטויות, הקשקושים, הבלגאנים וההרגלים הישנים שלי נעלמים.
החברים שלי רגילים שאני לא מדבר אתם שבועות שלמים לפעמים, אבל
באמצעות המנואל אני כבר לא צריך להתקשר אליהם, הם באים לראות
את המנואל החדש, ואז אני אומר להם שלום, מה עניינים? והכל. רק
אל תתחיל אתן. וההורים שלי כבר לא כועסים עלי. הם רק נותנים לי
ביקורת חיובית, בונה כזאת. והם נהיו נורא נחמדים כאלה - כמו
המנואל. ואני גם חוזר לעשות קצת כושר בבוקר. רק אל תתחיל אתן,
או-קיי?
הבוס שולח לי מכתב פיטורין.
מגיע דואר. אני יורד להביא, לפי המנואל. ומה אני רואה: מכתב
מהבוס! כמה נחמד שהוא חשב עלי. דואר מהיר. אני מפוטר. חד וחלק.
בוס ישיר והגון - ללא כל ספק. רק אל תתחיל אתן.
אני מודה לו על האומץ והישירות שלו.
תודה רבה בוס - אני מרים לו טלפון בעצת המנואל כמובן - אתה אדם
בלתי-רגיל, אדם גדול. תודה רבה שפיטרת אותי, ונתת לי הזדמנות
למצוא עבודה אחרת - טובה יותר. ועוד לקבל פיצויים.

26 לאוקטובר - הקורס מתחיל.
התאריך המיוחל מגיע. אני בא לקורס מחזיק את מנואל ביד, הולך
אתו לכל מקום, לשירותים, להפסקה, בזמן הכיתות. אל תתחיל אתן.
כל הזמן הוא צמוד אלי, ואני עושה עבודה נהדרת. רק אל תתחיל
אתן.  
27 לאוקטובר - היום השני.
ביום הבא אני מגיע מסופר קצוץ - כמו המנואל. גם התגלחתי עם להב
חדש, שלוש פעמים, כך שאני נראה ממש חלק. וגם ניקיתי את
המשקפיים. וגם שטפתי את האוטו, אה וגם צחצחתי נעלים. הכל לפי
המנואל החדש מאת רנדי. הוא עושה לי את זה. רק אל תתחיל אתן.
בשום אופן לא.  
הוא כל כך טוב הממזר הזה, שאני מחליט לשנות את שמי. בהזדמנות
הראשונה אני אוסף את הצוות ומכריז באוזניהם: מעכשיו אתם יכולים
לקרוא לי עמנואל - זה השם שלי החדש, על שם המנואל החדש. מי
שרוצה שיקרא לי בקיצור מני.
28 לאוקטובר - אני פוגש בקורס איזו משתתפת שגרה באזור שלי,
ומבקשת בסתר לשפר את חיי המין שלה. מיד נדלק עליה.
היום האחרון של הקורס. רק אל תתחיל אתן. אני מגיע עם מנואל.
איזו משתתפת ניגשת אלי, ושואלת שאלה. אני לא מקשיב לה אפילו,
יש לי את מנואל - כל מה שצריך להגיד כתוב לי שם: על מה את רוצה
לדבר? על אהבה. באיזה תחום את רוצה להשתפר? חיי האהבה שלי -
הייתי רוצה לשפר אותם. איזו תוצאה היית רוצה שתקרה לך בתחום
הזה? זיון טוב, אורגזמה. פעם בכמה זמן? פעם בשבוע. ומהן
התרגולות שיכניסו את זה לחיים שלך? רק אל תתחיל אתה. אני לא
יודעת. חשבתי שאולי אתה תוכל. . . איפה את גרה? הכיתה מתחילה.
מנואל אומר שאסור להתחיל אתה.
עמנואל! אל תתחיל אתה! רק בסוף אפשר! לא באמצע הקורס.

אני חייב לדבר אתה עוד פעם. איך קראו לה? אה- הנה היא שם . . .
מדברת עם המנהל השני, בטח מתחילה גם אתו. עוד הפסקה נגמרה.
פספסתי את ההזדמנות, אבל אולי בהפסקה הבאה היא תיגש אלי. מי
יודע? אני חייב להתחיל אתה! לא. אל תעשה את זה. זה בניגוד
לפוליסי. אסור לך להתחיל עם משתתפות. מאת רנדי.
כל הזמן מנואל משגיח עלי שלא אבצע  הטרדה מינית.
מנואל לא עוזב אותי לרגע - משגיח כל הזמן שלא אעשה איזו שטות.
שלא אגש ואדבר אתה על חיי האהבה שלה. גש לדאוג שיש מספיק מים
הוא אומר לי, שהטמפרטורה מספיק מדויקת. תוודא שכולם נהנים
מהקורס. תבדוק שאף אחד לא ברח. תעמוד בכניסה ותעשה כאילו אתה
מחייך. תגיד גם לאחרים לעשות כמוך.
איך אוכל להיפטר ממנו לרגע? אני מתייאש.
חייב להיפטר ממנו! אולי נשים אותו לרגע בחדר וננעל אותו שם.
איש לא ידע. אולי תהיה לי עוד הזדמנות עם הבחורה. אבל זה בלתי
אפשרי. אני לא יכול לתפקד בלעדיו. אני לא יודע מה לעשות. אני
חייב להישמע להוראותיו. חייב להיות ביי-דה-בוק.
הקורס נגמר.
סוף-סוף. אני יכול שוב לנשום! שיחת הסיום נגמרה. אני יכול
להניח את מנואל בצד. אני שם אותו על כסא, הולך לחפש את הבחורה
עם החיי-מין. עולה למטה, יורד למעלה, מחפש בכל האולמות, גם
בשירותי גברים, גם במשרדים. לך תדע איפה היא הלכה. אני מתייאש.
לוקח ת'טלפון שלה. כבר מאוחר בלילה. אני יתקשר מחר.

סוף אוקטובר - למחרת בבוקר.
היי! מה נשמע? זה עמנואל מהקורס. זוכרת? זה בקשר לשיחה שהייתה
לנו בקורס. יש לך כמה דקות? מצוין. אני מרגיש שאני מאוד נמשך
אליך, ולא היה לי נעים להגיד לך את זה אתמול, כן, אבל הייתי
רוצה להיפגש אתך, אולי לצאת לרקוד, או רק לשבת ולדבר - מה שבא
לך.
וואו! תודה רבה על ההזמנה. אני מאוד מעריכה את האומץ ואת
הישירות שלך ---
לאאאאאאאאא!
--- אבל אני נורא מצטערת, פגשתי מישהו אתמול.
מה! מתי?
מיד אחרי הקורס.
מי זה? איך קוראים לו? אני מכיר אותו?
אני חושבת שאתה מכיר אותו. ראיתי אתכם מסתובבים די הרבה ביחד
בקורס. הוא מאוד נחמד. מסודר כזה, וכיפי, ממש עשה לי שינוי
גדול מאוד בחיים מאז אתמול בערב.
איך קוראים לו?
רנדי.