נגמר.
זהו.
הוא נוסע.
עוד אחד עוזב.

החיים שלי עוזבים.
האהבה שלי עוזבת.
הנוסטלגיה המזדיינת הזאת בורחת ממני.
האושר שהיה לי, נעלם כליל.

ידעתי את זה מההתחלה. חשבתי שאני מוכנה נפשית.
אבל כנראה שאני אף פעם לא אהיה.
לא איתך.

אני יודעת שהוא לא רוצה אותי.
אני לא רוצה אותו גם.
ובכל זאת.

אני קשורה אליו.
אני לא מצליחה להשתחרר.
זה מתסכל... אני כבר מתגעגעת.

אם היה לי את האומץ להגיד לך את זה.
אם הייתה לי דרך להגיד את זה.

אני רק אאחל לו שיהיה לו טוב.
טיסה נעימה.
שיכיר איזו כוסית אמריקאית נאה.

ואני.
אחכה לו.
תישאר בי טיפת ציפיה.

עד שיחזור.
ואז,
פעימות לבי יחזרו.

אכזבה.
כן, אכזבה.
מאוכזבת מעצמי. לא ממך.
עברתי הרבה בחיים. אני אמורה להיות חזקה, נכון?
אז איך זה שמולך אני מרגישה כנועה וחשופה?
כמו אז.
כשהיינו ביחד.

די. תסע כבר. אולי זה יגרום לי לשכוח אותך.