|
אור השמש
נסתר מביתי
ריחו של האביב
פסח על סף דלתי
רק תחושת העט על הנייר
ורחש קל של שעווה נצרבת
בחדר קר, חשוך, אכזר
והכתיבה עוד בי בוערת
לכתוב ואז למחוק
לכאוב ולעזוב
ולבסוף לחזור, לנשום עמוק
ורק לכתוב. |
|
|
"אני שואל בחורה
האם היא יודעת
מה השעה, ומוסיף
בשקט, שלא תשמע:
'ואכפת לך אם
אתקע אותך עד
שיעלה עשן?'
עכשיו, אם היא
אומרת כן..."
זוזו לסטרי כותב
אלגוריתם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.