איתי ליברמן / לבדי |
קופצת, בוכה כי נגמר אך הזמן
עובר במהרה במפל ואיני עוד יכולה
כאב החיים, מפל השנאה
חלאת האדם אשר השאירני לבד
בוכה, חושבת על אותו ענן
רוצה כבר למות אך אין ביכולתי הדבר
יתרון המתים, רק עוד פעימה
השינה הכרחית אבל הלב עוד לח
רוצה להניח לו לשכב ולכאוב
שוכבת, מנסה, אבל מייחלת
אולי לא אמות לבד, אם אהיה רק אחרת?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|