איתי ליברמן / רחוק |
מנסה להגיע ראשונה
אך נופלת על האדמה
הסלע אשר נחבט,
הכאב שהתחיל בלט
ואני עוד צורחת
ולא מבינה
סובלת בדידות, חיי שנאה.
ואתה, אהובי- ברחת הרחק
מדוע השארתני במקום זה?
ואתה שם שוכב, דופק לך כבשים
ואני כאן לבד, בוחנת ורידים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|