מגששת צעדייך בתוך האפלה
מחפשת את האור שבקצה התעלה
תגידי לי, ילדה, איך ההרגשה להיות כמו עיוור?
לאבד כל חוש כיוון, כשהפחד בך נובר
לא לדעת מה שמאל ומה לימינך
כל צעד הוא הימור היכן להניח רגלך
ספרי לי על אותה תחושת אי הוודאות
כשאת מנתחת את חייך, טעות אחר טעות
מאבדת שיווי משקל ונזהרת לא למעוד
מהלכת כמו תינוק הלומד כיצד לצעוד
הזמן קצר והמלאכה מרובה
גלי לי, ילדה, היודעת הינך מה יהיה צעדך הבא?
לאן מועדות פנייך, ילדה אהובה?
הרימי ראשך, אל תהיי עצובה
ובינתיים, המחוגים רצים קדימה
ומכאן עלייך להתחיל לצעוד ללא ידה של אמא |
