|
אהובתי את כאוטית מבעירה אישונים
על ההרים המפוייחים של תל אביב
רושפת אליי מחשכים אני חומקת
כמו הבניינים לסימטה הדופק מתנהם
אני ממוללת שמך באצבעות
האסטרואידים מתנפצים אני
חושבת אם עכשיו תביעי משאלה
שתינו נתגשם.
לשפיז |
|
|
יום אחד עוד
ילמדו עליי
בשיעורי
ההיסטוריה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.