וינסנט אדמור / נסיעה |
נפרשים כירוקים
גלים חרישיים
מלטפים את החושים
מהר מהר ושוב נחבא
אל הכלים האבודים
ללא כל סיבה
הם חיים את חייהם כמנודים
הוא לוקח את הזמן
להם הוא כבר אזל
פורש ירוק שואף חמצן
שואף שואף וכבר נגמל
משיכה מהירה, חדה
שוב בתוך תבנית
קבעון של זמן הוא לא ידע
והדם אינו זורם, זמנית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|