ענת אבישר / מחסום כתיבה |
באה לי ככה, קל
הדף סופג, אמרתי
בידיעה מוחלטת
שיש לי לפחות מיטה.
עכשיו, כשאין לי
המילים נמחקות.
בלילות שחור מנצנץ לוחש לי
עוד מעט יתכלו העטים והמפיות
ואז יוותר רק דם
לכתוב בו על רחובות תל אביב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|