פזמון:
למה נפלו פנייך?
מדוע זה זולגות הדמעות?
למה זה? ואיך פתאום?
עד לשמים...
אקח אותך.
לקטוף כוכבים, לטייל במרומים.
העלי חיוך על שפתייך,
פנים שמחייכות
מזמינות חיבוקים...
צפיתי בך,
בכית עד בלי סוף,
אין אדם שלא עצר,
לנגב לך את הדמעות,
לתת לך מילה מעודדת,
לגרום לחיוך לעלות...
פזמון
אוהב אותך אני,
את כל כולך,
אולי זה קצת קיטשי,
אבל אתן הכל בשבילך.
תני לי רק להתקרב אלייך,
תני לי סימן,
שלחי אליי ידייך,
אכנס בן לחיבוק מתוק...
פזמון
רוצה לומר לך אוהב,
רוצה לתת לך הכל,
אם רק תרצי...
אחייך אלייך ברכות כזו...
פזמון
את יופיך לא ניתן לתאר במילים,
חוכמתך נראתה כבת מיליון שנים...
נפשך מלטפת,
גופך מבקש...
לקבל נשיקה,
לקבל עוד חיבוק,
את רוצה רק נגיעה שתרגישי סיפוק.
פזמון
בלילות הקשבתי, עשיתי כרצונך,
רק אותך אהבתי ואוהב גם אחרי,
כי רק לך...
אני שייך,
את אהבה, לנצח בואי אהובה...
פזמון
לנצח לנצח לא נעלם יותר,
את כל הזמן שבעולם אתן למענך.
עברו מאז שנים,
עברו הרבה ימים,
אך האהבה בינינו נשארה...
רק תבטיחי לי,
דבר אחרון...
שלא תבכי יותר,
אני נשאר ולא הולך...
פזמון |