יתגדל ויתקדש שמה רבא, בעלמא די ברא כרעותה, וימליך מלכותה
[ויצמח פורקנה ויקרב משיחה], בחייכון ויומיכון, ובחיי דכל בית
ישראל, בעגלא ובזמן קריב, ואמרו : אמן!

יהא שמה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא!

יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתהדר ויתעלה ויתהלל שמה
דקדשא בריך הוא, לעלא מן כל ברכתא ושירתא, תשבחתא ונחמתא,
דאמרין בעלמא, ואמרו : אמן!

יהא שלמא רבא מן שמיא וחיים עלינו ועל כל ישראל, ואמרו :
אמן!

עשה שלום במרומיו הוא יעשה שלום, עלינו ועל כל ישראל ואמרו :
אמן!

אמן.

מתוך תהילים.