|
דמעה נופלת על לחיה
הוא כבר הלך
יצא מחייה
הלך ולא ישוב
למה? זה כבר לא חשוב.
באדישותו הוא שוקע
אותה זה משגע
בה הוא מתעתע
ללא רחמים.
היו הם כזוג יונים.
הלך, כנקודה נעלמת.
עם האופק נעלם ולעולם לא ישוב
למה?
זה כבר לא חשוב. |
|
|
שיק, שיק,
שיק...
צרצר, מנער
מלחיה מעל העין
שלו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.