|
דמעה נופלת על לחיה
הוא כבר הלך
יצא מחייה
הלך ולא ישוב
למה? זה כבר לא חשוב.
באדישותו הוא שוקע
אותה זה משגע
בה הוא מתעתע
ללא רחמים.
היו הם כזוג יונים.
הלך, כנקודה נעלמת.
עם האופק נעלם ולעולם לא ישוב
למה?
זה כבר לא חשוב. |
|
|
אנשים, אחיי
לאנושות, רעיי
לסבל- אל תאמרו
נואש! אל תאבדו
את התקוה להשאר
בבור השופכין
שרציתם, במקום
ללכת לבור
השופכין שאינכם
רוצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.