ביום שישי האחרון עמרי הלך ברחוב, הוא הלך הביתה כנראה במהירות
הליכה רגילה ולא התייחס, רק רצה להגיע הביתה.
לאחר הליכה ממושכת של כ10 דקות שבמהלכה הוא נתקל בעדר ערסים
ההורג פריק, חבורת רוסים פנקיסטים שורפים חתול ופועלים טורקים
רואים משחק של רביבו הוא הבחין בביתו הקט והגביר את מהירותו
לכיוון ביתו. הוא כבר תכנן לעלות ולהוריד נעלים, להכנס
לאינטרנט, לשתות ולאכול ולעשות עם חבריו התערבויות אלו ואחרות
בנוגע לאנשים מסוימים.
הוא היה כ3 מטר מהדלת כאשר הוא שמע קול מוזר.
"פששש", אמר משהו באזורו.
"אה?", אמר והסתובב למקור הקול באינסטינקט ראשוני.
'אממ', חשב לעצמו והלך לכיוון הבית.
"חכה שניה", אמר שוב הקול המסתורי.
"אררחרשח!", התרגז עמרי והסתובב באיטיות. שום דבר לא היה שם.
"מי זה כאן?", הוא לחש לאוויר. שום תגובה.
"אה, טוב", אמר לעצמו והלך לביתו.
"יה מניאק..", אמר שוב הקול.
"דיי, דיי!", הוא אמר והסתובב, אז הוא ראה שיח.
"שיח?", שאל.
"אני שיח, כן...מה נשמע אח שלי?"
"אתה שיח."
"כן"
"אתה מדבר"
"נכון"
"ממתי שיחים מדברים!?", הוא צווח ושיפשף את עיניו לראות אם
הדבר אמיתי.
השיח היה שיח רגיל, עלים-ענפים-שורשים, שום דבר מיוחד לא היה
בו אך עמרי הסתכל בו והיה בטוח שהוא מחזיר לו מבט מעצבן ומעייף
וכך הוא הבין שהוא מדבר אליו, איכשהו.
'שיח חוצפן בנזונה', חשב לעצמו והתקרב לשיח.
"מה אתה עושה?", שאל השיח בזמן שעמרי נגע בעליו.
"סתם, בודק", אמר באדישות
"אתה יודע זה עבירה על החוק, יהומו!", השיח שלף והחטיף לו עם
אחד מענפי.
"אח יה מכוער, יה..יה..", עמרי עצר וחשב על קללה מתאימה לשיח,
"יה פטוניה בנגב! אה!".
"פגעת בי..", אמר השיח בגאוותנות יתר.
"כן, טוב..נו..ממתי יש שיחים מדברים? ולמה בחצר שלי?"
"תמיד, ככה זה, נולדתי כאן וכאן גם אמות, אתה רואה קיציס דרך
אגב?"
"בטח חולה על זה", אמר עמרי וחשב שניה, הוא פתח את פיו לומר
מילות חוכמה אבל אז שתק, הוא החליט בכל מקרה לשאול.
"ממתי שיח רואה טלויזיה, שומע ומבין?"
"אני רואה אצל האלו מקומה ראשונה, אנשים נחמדים, דווקא היה
השבוע מצחיק אה?"
"כן, כן בטח", אמר עמרי והתיישב ליד השיח.
הם דיברו במשך שעה או שעתים ולא שמו לב ממש לזמן שעובר, הם
נהנו מאוד דווקא. למזלם אף אחד לא עבר ברחוב  ובאזור ולא הבחין
בעמרי מדבר עם שיחים.
"אכזבה", הם ציטטו יחדיו מקיציס..
"לא, לא!!", אמר השיח בהתלהבות ואז השתעל להפקת אפקט חיקוי
מרבי, "מההה, כבר נגמר?", אמר בקול צייצני כמו טל פרידמן.
"טוב, שמע..אני צריך ללכת, לישון אתה יודע...", אמר עמרי
והתרומם.
"לא, לא..אל תלך, באמת!", אמר השיח.
"תן לו, לילה ארוך", אמר העץ מלידו.
"שתוק!", אמר השיח וחבט בו. העץ התרגז והשליח עליו עלים מספר.
"איזה גבר..", אמרה הפטוניה וציחקקה.
"שתקי", אמר השיח והיא בלמה את פיה.
"מה..מה קורה פה?", שאל עמרי בהססנות.
"שיחת צמחים, רגיל", אמר השיח והמשיך להרביץ לעץ ולפרח.
"אוקיי, ביי!", אמר והסתובב במהירות.
"רוצה משהו מגניב?", שאל השיח וקרץ לעמרי.
"ממ..ממה?", הוא גימגם.
"רוצה להיות קצת שיח?"
"אני?"
"אתה!"
"איך?"
"סמוך עליי, בוא לכאן", הוא אמר וסימן לעמרי. עמרי הלך ונעמד
ליד השיח בשטח ריק שבינו לבין איזה פרח מסכן ועלוב שנדרך עשרות
פעמים כבר.
"סדר לו בור, עץ", פקד השיח לעץ.
"אבל..", החל לומר העץ, "בבקשה!", הוסיף וקרץ ברשעות..
לאחר מספר שניות יצא שורש ענקי מן האדמה והשאיר לאחריו בור
בגודל חצי בן אדם, השיח סימן לעמרי לעמוד בפנים והוא נעמד
וחיכה להוראות נוספות.
"תחזיק לי בענף ותחשוב על שיח", אמר השיח והגיש לו את אחד
מענפיו.
"עכשיו תאכל חול.", פקד והצביע על ערוגת החול.
"חול?! מי אוכל חול?", צרח עמרי. "תאכל! רוצה להיות או לא? זה
נקי.", תמך בו השיח.
"בסדר, נו..", עמרי לקח חול ובלע אותו. לאחר מספר דקות שחשב על
שיחים החלה סופת קסם. ברקים וניצוצות עפו לכל הכיוונים סערה
ירוקה אפפה את עמרי ואז לפתע היה קול מחריד אשר נשמע כמו קול
של הוצאת אצבע מתוך הלחי הפנימית, משהו כמו 'פלופ' של וואקום.
עמרי כבר לא היה שם- היה שם שיח.
"אני שיח", אמר עמרי בהתלהבות.
"נכון כן, נחמד אה?"
"כן, זה כיף..", החל לומר ולהתלהב, הוא אף השתמש ביכולתו ושאב
משורשיו קצת אוכל וחקר את עצמו.
"שששש..", לחש העץ הגבוה מעל שניהם.
"מה קרה?", שאלו ביחד.
"אנשים מגיעים! שקט", העץ אמר והשתתק. ברקע נראתה אישה זרה
לעמרי בשנות ה16-17 לחיה, היא היתה שווה לכל הדעות אבל עמרי
פשוט היה שיח ולא יכל לדבר איתה ממש.
"אתה חושב על מה שאני חושב?", שאל השיח את עמרי וקרץ לו.
"אהאה", החזיר עמרי, "אני אעשה את זה!", אמר והתכונן.
"תזהר, שיחים לא גומרים!", הוא אמר והשתתק לנוכח הנערה
שהגיעה.
"פסס", אמר קול מאחורי הנערה.
"מי זה?", היא אמר בלחץ סביר שמתאים לנערות מפותחות בודדות
בלילה.
"בואי לכאן", נשמע קול מאחורי השיחים. ברוב טיפשותה של הנערה
היא נגשה לכיוון השיח עמרי שנראה כשיח רגיל, היא לא ממש הבחינה
שהוא מדבר אליה אבל הרגישה משהו מהכיוון הזה.
עמרי הרים שורש ושם לה רגל, היא נפלה לידו והוא החל מעולל בה
את זממה.

לאחר יום נאמר בעיתון שנאנסה נערה ברחוב של עמרי, ליד הבניין
של עמרי. גם נכתב שילד בשם עמרי נעלם ואולי יש קשר בין הסיבות.
נאמר שהילדה נטענת לאי שפיות מכוון שטוענת כי אנס אותה שיח.
השיח נהנה בכל מקרה ושמר על זכות השתיקה המותנת לשיחים.

לאחר כמה ימים הגיע הסתיו, עמרי נבל ונשר ונהיה לשיח ערום.
בסוף באו הגננים והרגו אותו, הוא לא חזר יותר לבנאדם ולא
להיותו שיח, הוא רק נהיה רק חבורת שורשים מסכנים.