בין התקופה שלא דברתי עם יסמין כי לא הכרתי אותה, לבין התקופה
שלא דברתי עם יסמין מסיבות אחרות (בעיקר כי היא לא רצתה) עבר
איזשהו רצף מכתבים, לרוב שלי. המייל שלי נדפק לו לאיטו, ממש
כמו הקשר (אולי אפילו יותר מהר) ובסוף לא שלח כלום, דבר שהתגלה
אחרי המון המון מכתבים (למשל את אלה ששלי שתראו, יסמין לא
קבלה). את המכתבים של יסמין בחרתי מתוך מספר מצומצם שנשאר
אצלי, בחרתי את האלו שלא חושפים פרטים אישיים ושמייצגים פחות
או יותר את הנימה הכללית.
31/10/04 11:56
Re: את תהיי- שמחה, מאוכזבת, מהורהרת, תגעי לעצמך בציצי
(כשתגלי כשזה רק אני?- במקור)
הנוכחי אכן הגיע
השאר אכן לא
אלג'יר לא קניתי, לא עשו לי כלום, לא ניסיתי שיעשו
בעניין המכתבים שיבואו, אם יבואו, אחרי המכתב הזה - אני גם
בספק אם אקבל.
מצטערת על הלאקוניות
זה לא טבוע בי,
זה לגמרי בכוונה.
ביי
15/8/04
את חושבת שלרשום בסוף המכתב 'זה פשוט לא יהיה הוגן אם המכתב
הזה לא יגיע' - עוזר?
יכול להיות שאת תוהה מה אומר הנושא (לעזאזל כמובן), ואז זה
אומר שלא. אבל אולי את כן יודעת, או שאולי את לא יודעת כי פשוט
שכחת מה שכתבתי אבל המכתב הקודם הגיע. אז ליתר ביטחון, במכתב
הקודם די דשתי בסיבה (יותר מסביב שכן אין לי תשובה מוחלטת) שבה
אני מושך את הקשר איתך, ואז קיבלתי הארה, בערך, מהצד השני. אני
חייל בן 21, אני מגיע פעם ב- וגם אז לא יכול לקחת את האוטו או
בכלל לצאת ביום שישי, ממניעים אציליים ובכל זאת, כמה זה יוצא
מ-10?
ואז נהייתה לי ברורה כל גישת האני-עושה-לך-טובה שלך. ברור לי,
שאם היינו מכירים בתקופה לפני הצבא, כשגרתי בת"א ליד הים עם
חצי ההרכב שלי (החלק עם הגיטרות) היית נפגשת איתי. ואני לא
מאשים אותך בשטחיות, ז'תומרת מה היה לי להציע, יכולת ניסוח מעל
הממוצע? בוודאי לילדה בת 16 (שדרך אגב מתעקשת בחצי מהיצירות
שלה לציין שהיא יפה, אפילו מאוד יפה. לא שאני סובל מהיצירות
שלך, אם תבקשי אנסח את חוות דעתי) המוקפת פיתויים והתנסויות,
ויכולה לדלג בין מסיבת סוף בית-ספר של השמיניסטים (שם יש 2
אקסים), יום בת"א אצל מישהו (ידיד, רק ידיד) החמוש במצלמה
דיגיטלית ורצון להנצחה לפחות כאשר מדובר ביסמין, מפגש עם חברות
במסעדה (דבר שארד לעומקו בהזדמנות) לשיחת בנות ואז, כאשר מיצית
את האופציות החברתיות שעומדות בפנייך את יכולה להשיב את הנפש
בטיול בגן הקקטוסים בקיבוץ, או לשבת על כוס קפה ולכתוב. לתוך
כול זה מתפרץ אדם שההיכרות שלך איתו היא אינטרנטית במקור, הוא
טוען כי הדמות שלו בפורומים פיקטיבית ולא תואמת את אופיו (אם
הוא יכול לציין אז אפילו ההיפך, בעיקר בגלל שקצת נמאס לי שכולם
אוהבים אותי בחיים), אבל מאיפה לך באמת לדעת? ודורש תשומת לב
והרעפת חיבה מצידך.
אבל זהו, הפסקתי. אני לא מבקש יותר תשומת לב והרעפת חיבה, ברגע
שמכתבים יהפכו לנטל רק תגידי ואפסיק (בצער מה, בכל זאת, אך
אפסיק).
20/8/04
לא שאלת את דעתי בנוגע לכתיבה שלך וגם לא התייחסת לבקשות,
בסדר. ולמרות, ואולי ובעצם זה נגזר ממערכת היחסים שלנו (אני
כותב - את קוראת), ככה שלמרות שאני מוכן לקבל חריגות, קרי
התייחסויות שלך במקרים מסוימים, באופן עקרוני הצדק איתך.
אתמול הייתי בחתונה של חבר. 90 אחוז ממי שהתחתן מהמחזור שלי
(והיו כבר בערך 15 כאלו) הזמין אותי לחתונה שלו אבל זאת
הראשונה שהייתי, אולי בגלל שהייתי איתו בקשרים טובים דאז אבל
לא ממש ציפיתי להזמנה, אולי כי היה לי דחף רגעי לגבי דתיות,
אולי בגלל שגילו לי שבחתונות משתכרים חינם (למרבה ההפתעה
העובדה שנהגתי גרמה לי לצמצם בנושא), אולי סתם, כי בכל זאת זה
חבר. שבוע הבא אני אפילו הולך לעוד אחת (חבר מהמכינה), אבל שם
אני אבוא ואחזור לצבא, ככה שאני לא הולך לוותר על שתייה למוות,
נראה לי.
באתי עוד פעם לבית של ההורים לשבת, כנראה שמהיציאה הבאה החוזה
על הדירה יהיה בתוקף ואני כבר אגור בי-ם אבל בינתיים אני משלים
חובות משפחתיים, לא שזה רע, להפך, נחמד לי, אבל
זהו, אני אכתוב לך עוד מתישהו, ביי.
16/5/04
משוש לבי
(אראה לנכדים את הכל. את הכל)
הקובץ שצירפת לא ניתן לפתיחה.
לצערי.
ואני בוררת מילים.
אז כשאני אומרת צער, דמיין צער. עם כל הלב.
וורד לרוב מתקבל בברכה.
אני מתגעגת אליך במין פרדוקס משונה,
שיזדיין הכל.
14/9/04
אף על פי שהכול (כמעט) מוזר במערכת יחסים של החברים לעט (שזה
ניסוח מדוייק, כי רק אני כותב אז צריך רק עט אחד. אם היית עונה
היינו צריכים להיפגש ולהעביר אותו, ולא היינו מסכמים על יום
וכו') שלנו. ואולי בעצם, בעקבות שהכול (כמעט) מוזר בסוג
המקרים-תגובות (כי מערכת יחסים נשמע חם מדי) שיש בינינו. יצא
שחוויתי אירועים שגרמו לי לרצות לדבר עליהם עם מישהו, ולמרות
שלא רציתי לדבר איתך (לא ממש רציתי), יצא שבסוף בעקבות אותה
מערכת יחסים/מקרים-תגובות/אלוהים יודע החלטתי כן לדבר איתך, או
יותר נכון להשתפך, אבל לא לספר לך מה היה, רק סתם, לדבר.
קורה שאני לא מובן, אבל אני חושב שהתעליתי על עצמי הפעם. אף על
פי שאין סיבה שתרדי לעומק הדברים, זה לא שאלת רב. את גם סתם
יכולה לעבור ברפרוף ולהביע תמיהה פרטנית וכוללת, מציינת את
עובדת קיומי כדרך אגב לאחר מכן, באוזני חברה על כוס קפה או תה
צמחים שיכולים לספור עד 10 (יכלו לספור עד ,10 עכשיו הם תה),
או מקריאה לחבר שלך (אני נחמד, נניח שאתם באמת חברים) אחרי
יחסי מין את המכתב, מזהירה אותו מהמחזר. דבר שגוי כי אני לא
מחזר, אני בכלל חסום רגשית. נשליך את עניין החסימה.
קבלתי כרטיסים להופעה של יוני בלוך, לפחות ככה אמר המכתב
מ"סונגס", האתר שבו קניתי את הדיסק. אבל זה גם יוצא לי בסופ"ש
שאני אמור להיות בצבא, וגם אם אצא, עם מי אלך, ולמה שאלך,
ובכלל, כולם יהיו קטנים ממני. אבל אני מחבב את הדיסק שלו ככה
שאולי, רוצה לקנות את זה ממני? זה בתל אביב, תוכלי למצוא לך
מקומי ותהייה לך דירה לעת מצוא.
אה, אחותי עברה לבי"ס חילוני, אם היא תביא חברות הביתה ויצא
משהו אני אספר לך.
לא. כלום.
זה מעציב אותי ברמות שלא יתוארו, כי מילא לא לקבל מכתב כי לא
כתבת, אבל המחשבה שכתבת ולא קיבלתי - אאוץ'. אוף. לעזאזל.
תשלח לי? (13.2.04 משהו ממנה. איך שזמן מייצר אירוניה) |