תמיד חשבתי שזיכרונות צצים מן הנעורים,
אולי זה היה נכון עד שיצרת בי זיכרונות קרובים;
כל-כך קרובים אל ההווה
עד שבא להתפלא
למה צריך לזיכרונות יפים
בזמן שהם נוצרים?-
לאחר מעט מחשבה
הגעתי לתשובה-
כדי להיווכח שמאומה לא השתנה
וידך החמה עדיין מעוררת התשוקה
ובכלל, כאשר אני מסתכל
כל מה שהיה בך עדיין יפה;
זו רק את שאפשר למצוא בה נשמה
שאפשר להתעלס בה ללא הפוגה,
רק אתך אפשר לקבל השיגעון
בלי נזק לאון,
רק אותך אי-אפשר לשכוח
בגלל הזיכרון.
הגיוני?
13/01/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.