|
תמיד חשבתי שזיכרונות צצים מן הנעורים,
אולי זה היה נכון עד שיצרת בי זיכרונות קרובים;
כל-כך קרובים אל ההווה
עד שבא להתפלא
למה צריך לזיכרונות יפים
בזמן שהם נוצרים?-
לאחר מעט מחשבה
הגעתי לתשובה-
כדי להיווכח שמאומה לא השתנה
וידך החמה עדיין מעוררת התשוקה
ובכלל, כאשר אני מסתכל
כל מה שהיה בך עדיין יפה;
זו רק את שאפשר למצוא בה נשמה
שאפשר להתעלס בה ללא הפוגה,
רק אתך אפשר לקבל השיגעון
בלי נזק לאון,
רק אותך אי-אפשר לשכוח
בגלל הזיכרון.
הגיוני?
13/01/05 © |
|
|
קוראים לה נואל,
יש לי חלום
עליה:
היא מצלצלת לי
בדלת, שיעור
ספורט בעוד חצי
שעה.
איך היא מגניבה,
ב-KEDS
וגרביונים.
אבל היא לא
יודעת מי אני,
והיא לא שמה
עליי...
כי אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
כן, אני רק שק
אשפה קטין,
מותק.
תקשיבי לאיירון
מיידן, מותק,
איתי.
אווו...
- אחד קיבל 79
בבגרות בתרגום,
ומנסה מזלו על
שירים (מסקנה:
פעם באה כדאי
להתכונן) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.