שוקעת בערימה של משימות אינסופיות ותוכניות של תמול שלשום.
בין סיפורי אהבהבים של בזיק רגע,
קססה, בירה והמון המון דיבורים.
בין מה שברור מאליו וידוע מראש,
לבוקר צונן של סתיו.
פוקחת עיניים, מתבוננת
עכשיו.
נמצאת לגמרי
כרגע.
חדר מיטות, מצעי משי וסאטן, עגלגלה וענוגה,
הנה היא באה, מרקדת בלחש,
כך על קצה האצבעות, פסיעה אחר פסיעה, כל תנועה משורטטת.
המסך עולה, בלרינה תמירה, פני חרסינה. שיערה שזור לאחור מלופף
כמו פרח.
כה יפה.
החיוך על פניה, עלמה ממתיקת סוד.
שמש קופחת בין דיונות זהובות,
הנה היא באה זוחלת על קרקע חרוכה,
מתפתלת לצלילי מוזיקה עתיקה.
משב רוח נעים ואויר של חיים,
חזק.
לשאוף. עכשיו.
עומדת על קצה הצוק. |