רק כך היא יודעת לשקר, כשהיא שבורה מבפנים ואין לה לאן ללכת
כדי לייבש את עינייה ששבורות מדמעות, היא מרגישה כך יום יום
ואתה, צופה בה עושה את אותן טעויות, היא לא יודעת לאן היא
שייכת, אם רק תפקח את עינייה ותיתן לה להסתכל החוצה היא תמצא
את הסיבה למה?!היא דחתה כל עזרה ועכשיו היא לא יכולה למצוא את
מה שהשאירה מאחור, היא מחביאה את רגשותייה ולא יכולה למצוא את
חלומותייה, היא נופלת מאחור, לא יכולה למצוא את המקום שלה
ומאבדת את אמונתה. היא פשוט אבודה בתוכה, מן ילדה עצובה בתוך
תהום ריקה מרגשות. היא לאט מתחילה לאבד את כולם ובעיקר את עצמה
ובתוך לילה חשוך וקר היא לפתע מופיעה כניצוץ מתוך האפלה לבושה
שמלה לבנה, פצועה בגופה ועינייה כבויות כמיואשות.
היא רק מחפשת את הדרך להשתחרר מהכבלים שקושרים אותה עם
המציאות
מחפשת דרך לומר שאהבה וספק עוד אוהבת
מחפשת דרך אחת שתוביל את נפשה. הביתה.