שלום רבין, מה קורה שם למעלה? תשמור לי מקום טוב בין פרסלי
לג'ון קנדי, אני מקווה
שהקטע הזה יגיע אלייך, תקרא אם מתחשק לך.

היום אנחנו יוצאים לחטוף כמה חיילים שלהם ולתלות אותם בתגובה
להוצאה להורג בכלא בצפון.
המצב אינו יכול להמשך, שלטון זר שוכן על אדמותינו, למזלנו
המלחמה העיקרית היא נגד גורמים עויינים אחרים ופחות נגדם. הם
כביכול אמורים להשליט פה סדר אבל אנחנו עושים להם בלאגן, בו
במילים אחרות - טרור. רותי, איני מתי אחזור לחיפה אך כרגע עדיף
שאשאר פה בירושלים משום שמלחמה עומדת לפרוץ וזקוקים לעזרתי,
כאן בבירתנו הנצחית אני מאמין שתהיה לנו מדינה.
את מדמיינת לך עם בלי מדינה? אם זה היה תלוי בי, שפיכות הדמים
היתה נגמרת מזמן. אבל מה לעשות שאני לא מנהל פה את העסק והצד
השני רוצה לחסל אותנו לגמרי, לא נוותר, לא ניתן למה שקרה
במלחמה הגדולה באירופה לחזור פה. שלך, אפרים ברקוביץ', אפריל
48.
ירושלים.

אפרים ברקוביץ' מת שבועיים לאחר מכן ממארב של במזרח ירושלים.


הבן שלי יצא להתפוצץ בתל אביב, לפגוע בחפים מפשע. את האמת, אין
לי שום מושג איך הסכמתי, אבל כבר מזמן הוא איבד את שיקול הדעת,
אולי בגלל ששלטון זר שוכן על אדמתינו הקדושה. המצב אינו יכול
להמשך, המונים גוועים מרעב, מעל ל-60 אחוז מתחת לקו העוני.
הורגים אותנו מבפנים. מסעידה, עוד כמה שעות הבן שלנו יהיה סתם
עוד שם, כזה שהרס משפחות שלמות.
מה עם המשפחות שלנו? הן לא נהרסו? כל מה שביקשנו זה מדינה.
ארבעים שנה אנחנו כבר 'הולכים במדבר' אירוני מה. אני במצב
נואש. מנהלים אותנו מושחתים, לפעמים הטרור שלהם אולי טוב, אבל
בסוף הוא רק פוגע בנו... אם רק יכולנו להפסיק את זה.
שלך, נביל אל עזיז, נובמבר 2004,רמאללה.

יום לאחר מכן הבית של משפחת אל עזיז נהרס על ידי כוחות צה"ל
בגלל פעולתו של בנם.