|
ויש שאשוב
אל סבך תלתליך
רקמת סנטרך
המשובה בעיניך.
ואצחק אותך שנית
דומעת בלי הרף.
ויש שאסב
אל זרועותיך פרושות
שפתיך האומרות
בואי אמא כואב לי.
ואכאב אותך שנית
בוכיה לתפארת.
ויש שאראה
דמך נעצר על מכנס
טביעות רגליך במגף
מד מחויט תלוי על וו.
ולא אדמע
ולא אבכה
תעוקת חיי תמלא
שמורי לילותי
ולא אשיג דבר.
YP
ינואר 2005 |
|
|
תגיד, אתה באמת
חושב שזה רעיון
טוב?
אדם לאלוהים,
שנייה לפני שהוא
תולש ממנו צלע |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.