|
יש משהו יפה בשקט הזה, אחרי שכולם הלכו.
הבדידות שאת משאירה מאחור.
והדקות הקטנות האלו בין החושך לאור
הן הזמן שאני באמת מרגיש בו בבית
השמש שעולה ומחליפה את הירח הנעלם אט אט
היא משאירה בי געגועים כל כך קשים
והרי בירח לא נגעתי, והוא אף פעם לא היה שלי
ובשקט ההוא שאני כל כך אוהב
יש בו משהו מן הבדידות, שאין הוא יכול להפיג
אלא רק להבין
ובדמעה הקטנה שזורמת על לחיי
יש משהו מן החיוך שנשאר מאחור
והרי גם בך לא נגעתי, ואף פעם לא היית שלי
אז למה כואב לי כל כך לאבד אותך? |
|
|
נמאס!
שלי, יאללה,
תראי איזה
שובניזם! החבר
שלך מכריח אותך
למצוץ לו, בין
אם את נהנית או
לא!
יאללה, תראי
לעולם שהפמיניזם
קיים!
בואי אליי!
-שובניסט חרמן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.