|
נֶאֱצָלִים דַּרְכֵי הַטֶּבַע
וּמָה לָנוּ כִּי נָלִין
הֵנָּה הַכָּרִישׁ מַבְקִיעַ מַיִם
סְדוּרוֹת שִׁנָּיו כְּשׁוּרוֹת סַכִּינִים
חִתָּתוֹ עַל כָּל הַדָּגָה מַפִּיל
יְצוּר מֵימִי אַיִן - שֶׁיִּשּ-ָא מַבָּטוֹ
וְלֹא יִרְאֵנוּ
אַךְ הַפְלֵא וּפֶלֶא
יֵשׁ דָּג אֶחָד שֶׁאֵינוֹ סָג
בִּפְנֵי הַמַּבָּט נְטוּל הָעִפְעוּף
הוּא מְלַוֶּה אֶת מְכוֹנַת הַהֶרֶג
בְּנֶאֱמָנוּת סִימְבִּי-פְיוּזִית
נִצְחִית
פּוֹלֶה טַפִּילִים וּמְנַגֵּב
יְצִיאוֹת
שֶׁל הָרוֹצֵחַ הָרָטֹב
זֶה הַנָּקָאי עָלָיו נִגְזַר
נֶצַח שֵׁרוּת לָתֵת
תָּמִיד לְצַד אֲדוֹנוֹ
נֶאֱמָן, בְּנִגּוּד לְחֻקֵּי הַהִגָּיוֹן
מֶתֶק בְּש-ָרוֹ לְעוֹלָם לֹא יֶעֱרַב
לְטַעַם הַטּוֹרֵף
רַק הוּא לְהַסְבִּיר, לְתָרֵץ
וּלְבָאֵר
לְבַעֵר, לְנַקּוֹת אֶת הָרֶפֶשׁ
שֶׁמַּשְׁאִיר אַחֲרָיו
הַמֶּלֶךְ הָאַלִּים
כָּךְ הָרַב הַמַּסְבִּיר
חֲרָפוֹת מָרָן
מְתָרֵץ בְּבוּרוּת הַשּׁוֹמְעִים
כָּךְ גַּם דָּן הַיּוֹשֵׁב בַּעֲרוּץ
הָרִאשׁוֹן לְנַמֵּק לִתְּפַּתֶּל
וְתָמִיד לְנַקּוֹת
חִרְבּוּנִים
כְּמוֹ סָנִיטַר מְסֻרְגָל
שֶׁהַנִּקָּיוֹן אָמָּנוּתוֹ
וְתוּ לֹא
לוֹ לוֹ
לוֹ לֹא
11.04.2005
|
|
|
איך זה שיש בבמה
כל כך הרבה
סיפורים על
זיונים ?
תל אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.