לפעמים,
לפעמים,
לפעמים,



אני רוצה לצעוק!
חזק חזק שכולם ישמעו...

אני מאושרת!
הגיע פאקינג הזמן להיות מאושרת!

אז אתם רוצים לדעת איך ולמה ומה נוסחת הפלא?
אז ככה...

מאז "פרלמנט ליט קצר" עברו 4 שנים, התבגרתי קצת.
התשתנתי אתם כבר יודעים... את החרא שעברתי,את הסיגריות, את
העצב, את הכל...
מצאתי אהבה ואיבדתי אותה
ומצאתי שוב... ואיבדתי שוב...


אני מרגישה טוב עם עצמי, עם איך שאני נראת, איך שאני מרגישה
ובעיקר מה שאני עושה.
כי אני זאת אני ומי שלא מסכים אם איך שאני שילך לחפש את החברים
שלו ברוח... כי שם הם נמצאים...
צבא, חברים, ניצוץ של... הכל ביחד פשוט נותנים לי כוח...
את הכוח של לזכור מה עברתי,
מאיפה אני ולמה אני עוד עומדת כאן...

אולי זה גם המקום להגיד תודה לכולם,
לכל אלו שהיו שם ותמכו בי ועזרו לי, לכל אלו שבלעדיהם יש מצב
גדול שלא הייתי עומדת כאן...
אני מודה לכם.
חברים טובים לא מוצאים כל יום, אך מאבדים אותם מהר...
אז אלו שאבדו בדרך אני מצטערת ואלו שנשארו אלף תודות...