לרוץ, לרוץ מהר. אי אפשר ככה, לא יכולה כאן יותר. זה בא, רואה
אותו רודף אותה! די, זה רק הצל שלה. לא יכולה, לא יכולה כאן
יותר. זה נשמע מטופש, באמת שזה כן. זה רודף אותה כבר הרבה זמן.
מסתכלת לאחור, בודקת שאף אחד לא בא מאחוריה, כמו אז- לא! זה
היה לה נורא! זה עדין חוזר לה בסיוטים, בלילות אפלים כמו זה.
לא יכולה, לא יכולה כאן. רצה, רצה מהר. היא רואה אותו במחשבות
כמו אז, פחד, מפחדת, מפחדת. שומעת רעש מאחור, מסתובבת, חתול
בין פחים, הפחד עוטף, סוגר, הסיוטים כבר עולים לה לראש,
מתערבלים, מתערבלים. רודף, זה רודף אותה מאז וזה לא מרפה. רצה,
רצה מהר. וזה בא, כמו אז, מאחור, זה בדיוק אותו דבר, סיוט
חוזר. לרוץ כבר אי-אפשר. בוכה, בוכה. אי-אפשר ככה בחושך, לא
יכולה, לא יכולה כאן יותר.