ואני,
אני לא אחיה לנצח
לא אשאף לעד אוויר לריאותיי
יחלוף הזמן במהרה
וקמטים יפארו פניי, יכסו את העיניים
ונפשי הצעירה תמות
לאט
לאט.
אשתנק
אשתעל
יזרום דמי החוצה
לא, מכל זה לא אכפת
אך לא אראה אותך יותר,
את ילדיך,
לא אזכור ריחך התינוקי
את שהיית בשבילי
ובשבילך, לא אשוב להיות אותו אדם
ואמות - וזכרי אחר משרציתי
שונה משקיוויתי
ושחייתי בשבילך.
לא קול ולא פנים
שנותיי האחרונות יראו לי,
הכל ישוב לזרותו
והרגש, גם הוא ייעלם
יימחה זכר אוהביי
וכל דבר ימצא הוא את מותו.
ואתה, אנחת הקלה תצא מפיך
אולי תבכה
מעצב, משמחה
ולא תזכור אותי כפי שהייתי
כפי שאני איני אזכור אותך.
(אבל אני תמיד אזכור אותך) |
