זה סיפור, סיפור מצחיק, סיפור הזוי שהתחיל ביום שבת בהיר ויפה,
אני הדר וגל משום מה לא ישנו בסביבות 9 בבוקר אז החלטנו לצאת
לטיול בנחל עמוד.
ההרים פרחו בעשבים ירוקים ופרחים מדהימים נגלו אל עייני.
בעוד אני והדר מדסקסים על החיים, לא שמנו לב שגל לא על ידנו,
התחלנו להלחץ! איפה הוא? צעקנו "גל! גל!" והתחלנו לחזור
מהמסלול שבאנו, אחרי בערך רבע שעה של הליכה מצאנו את גל זרוק
על העשב צוחק ומדבר עם עצמו, בהתחלה חשבנו שהוא צוחק איתנו,
כמו שהוא תמיד עושה, אבל אז ראינו שבאמת נכנס לו משהו לראש.
נבהלתי, ישר פתחתי את התיק, שיט! הייתי חייבת להשאיר את
הפלאפון בבית נכון? מהר הוצאתי את הבקבוק מים ושפכתי על גל, מה
שעוד יותר הגביר את הצחוק המתגלגל שלו.
מה? עכשיו גם הדר צוחק כמו מטורף? מה קרה להם שניהם, ניסיתי
לנער אותו, לצעוק עליו, מקורה להם?
הן צמחו להן שם, הקטנות והיפות האלו, כל כך יפות, אף פעם לא
ראיתי צמח כל כך יפה! הן פשוט אמרו, קטפו אותי, תטעמו! הצבע
שלהן היה תכלת מבריק עם קצת סגול, אי אפשר לתאר את יופיין!
חשבתי על ההורים שלי, מה היה קורה אם הם היו יודעים מה אני
חושבת לעשות, ואז אמרתי לעצמי "פאק החיים קצרים".
והתחלתי להתגלגל מצחוק.