|
על ריצפה השתרעתי
ברשרוש שמלתי לנשום
אוויר צונן בצמא גומעת
בהגות עמוקה חוזרת
ושוב שוקעת.
עלום אתה זר
נוהר כמו אור הקשת
דומם וחי
כערוץ מים טהורים.
בתום היום, נלהבת
אטפס כמו שריג בר
למרום חלונך
עורגת. |
|
|
ומעבר למשמעות
הארטיסטית
ולעומק הצלילים,
בהתעלם ממעמדו
של האיש, אתה לא
חושב שזו הייתה
קריאה לעזרה?
רטרוספקטיבית,
מנסה שוב להבין
מה היו פשר
הצעקות
"הצילו!!!!
הציייילווווו!!!!" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.