בכותבי כאן המילים, ביושבי על המשמרת
מתנגן לו לחן בראשי, כמעבורת על פני ים
ממשמש את המילים, כמו עונד לו מן שרשרת
מהלך לו לא בלי קושי, משוטט לו,
הלך תם
כה תמים - הוא לא יודע, שאין דרך, אין עתיד
אין מוצא מזה הראש, והחוצה לא יפרוץ
אך בכל זאת הוא פוסע, כי הוא כאן כמו תמיד
כמו תמיד הוא כאן, אך הפעם
כמו קוץ -
דוקר, אפור, אכזר, לא נותן לשיר מנוח
מטלטל ומטלטל, כל הכוח על בלי כוח
מנסה ושוב הופך, מתחבט בייסוריו
מעסה, כולא, שוכב, מכסה הוא את פניו
ורוצה - כמעט דורש - שיתנו לו יד חופשית
כי הלחן כמו הרוח, לא ינוח לא ישקוט
עד אשר ימצא מרגוע בעוטפו את המילים
ורק אז, אולי רק אז
ישתוק. |
