פגשתי אותו,
הוא אינו כל כך נורא
רגוע, יודע היטב משימתו
צבעו בהיר, נקי, מואר
שפתו נינוחה ואצילית
כלל לא כבתיאוריו ההזויים,
די חייכן,
כמעט ונכנעתי ליצריו המשכנעים
מובל לכאורה על ידי דמות אמיתית
היישר למעמקים
או לחילופין השמיימה,
קופץ באין מפריע ללא חשש ורטט
לתהום ממנה אין חזרה,
במבט אחרון לאחור נזכרתי
לא עוד אוכל להביט על יופי מכאן, מזו הקרקע
אלא רק ממרחק - מרחק שאינו מסייע במגע
בסופה של הפגישה הוא לא עזב או נעלם
פשוט נשטף במימי הגשם ואילו אני,
פקחתי את עיניי,
כבכל בוקר
חייכתי, מוזר
בלילה נפגשתי עם
המוות. |