יום ראשון, צבא, בוקר, שבוע של... כלום מצפה לי, של לא להסתכל
בפלא פון - כי לא יהיה לי הודעות, ואם אני חושב על זה אז אני
אסתכל בכל מקרה, כי.. אני ... אחפש את זה, את מה שאין שם
ולפעמים אני תוהה למה זה לא כל כך פשוט, ומחפש את התשובה
מאחורי זה וזה, מאחורי כל דבר, ואז אני נזכר, שאני יודע שלא
מאחורי כל דבר יש תשובה, ואם יש לא תמיד היא כתובה כמספר מוחלט
(או מה שזה לא יהיה), ומה אני רוצה מעצמי, ומאחרים, ומלכתוב -
חרוזים הרי אין פה....
יום ראשון, צבא, בוקר, שבוע של... כלום, אבל הוא לא מצפה לי,
אף לא מצפה לי, גם השבוע, וכן אני יודע שישנם אנשים שכן.....
אבל אני כנראה מפונק, רוצה עוד אחד לרשימה, יותר נכון עוד אחת,
וגם כשהיא שם, אני רוצה עוד, ועוד ועוד....... אנוכי? לא חושב,
מחפש אושר? כמובן. אמצא אותו? נשאר לי פחות זמן, ויותר חשבו
פחות כח.
יום ראשון, צבא, בוקר, שבוע של... ריתוק מצפה, לי כי אני מאחר,
ובמקום להתארגן.. אני כותב כאן על מהות ה..., על חוסר המהות..
אני שוקע בעצמי, ומושך את הקוראים יחד איתי... כן, אם אפשר היה
לכתוב כאב, אבל אי אפשר, אז אני מחרבש.
יום ראשון, צבא, בוקר, שבוע של..... שלי, עוד שבוע שלי, עוד
אחד... ואני הייתי קונה את זה ואח"כ מביע חרטה..
יום ראשון, צבא, בוקר, שבוע של קב"ן מצפה לי. |