|
החיים הם לא עניין למי שמפחד
כשמתחיל נשף המסכות אני רוצה לברוח
לבד על הבמה - כל כך יפה אני בוכה
וזה כואב שרק כאב נותן לי כוח
רק במקום שבו מילים נגמרות
הייתי שוכב איתך כמו שעוד לא קרה לך
ובמרחק הזמן אבוד מראש בתוך הסערות
גם במרחק של נגיעה כבר לא נוגעת
להפסיק לחלום ולהתחיל לחיות
היית מוכנה לוותר?
להפסיק לחלום ולהתחיל לחיות
הייתי נותן לך יותר
אתמול בלילה הייתי מוכן
לעזוב את הכל וללכת
אך זה לא משנה
כי בכל מקום יש
כמו תמיד גיהינום בגן עדן
צעקה סתומה באויר
מעשה שיש לו מחיר
לשקר ולחמוק
לחייך ולשתוק
עד לאן תלך? ועד מתי תנסה להגיע
אל מקום שאותו אתה בכלל לא מכיר |
|
|
גיליתי היום למה
גברת פילפלת
הייתה כל הזמן
בכיס השמלה של
צופי הילדה (לא
סתם היא הייתה
מאושרת כל
הזמן)
אחד שראה פרק של
גברת פילפלת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.