עד מתי הכאב, עד מתי ההרגשה,
הממלאת את לבי בריקנות עגומה.
עד מתי אפחד מכל רכב שנוסע
שיקטול את חייו של הילד הפוסע?

עד מתי לקנאה שמשתלטת על חיי
ומעוורת את עיני מלראות את חבריי,
עד מתי לשנאה שאוחזת בחברה
ומטריפה את החושים של ההוויה?

פזמון:
שלח לנו תקווה
וקצת חום בתוך הכפור
תן לנו שלווה
תמלא את לבנו באור

Just look at the pain, look at our eyes
Our eyes are filled with sorrow, each day of our lives.
Give us meaning to our days that pass by each day,
The way that we live just has no "pay"!

פזמון:
---

מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים סומך נופלים ורופא
חולים ומתיר אסורים ומקיים אמונתו לישני עפר.
מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחיה ומצמיח ישועה.

(השיר נכתב בהשראת "להקת אוי ואבוי")