אֵין לִי נְכָסִים
רַק אַרְבַּע אַמּוֹת
חַיַי הֵם נֶצַח
עַד לַכְּלוֹת
וְאֵלֶּה שֶׁאָהַבְתִּי
מְמַלְּאִים אֶת לִבִּי
תֹּאמְרוּ - "דָּבָר אֵין לָהּ" -
וְלֹא ! - כֻּלָּם אֵצְלִי.
אֱמֶת שֶׁהִתְרַחַקְתֶּם,
כְּמוֹ מֵאֶבֶן מַעְגָּלִים
וְיֵשׁ בֵּינֵיכֶם כָּאֵלֶּה
שֶׁכְּבָר הָפְכוּ לְאָבָק כּוֹכָבִים
אוּלָם כֹּל זֶה הַחַיִל
בְּקִרְבִּי שׁוֹכֵן,
לִבִּי קָטָן מְאֹד
אַךְ מֵכִיל יְקוּם שָׁלֵם.
לֵב, אַל תִּתְבַּקֵּעַ,
אַל נָא תִּפָרֵם;
הֵן תָּפַחְתָּ כָּאן כְּרֶחֶם,
זֶה מֵעִיק, זֶה פועֵם.
הַנָּח לִי עוֹד לָשִׁיר מָה
בַּסֵּתֶר לְזַמֵּר
עַד תִּשְׁקַע שִׁמְשִׁי
עַד שֶׁאֵעָלֵם
|
