אורסולה יעל בואנדיה / הזיית קיץ |
ראיתי אותה
יושבת על כיסא הנדנדה,
עם קוקו עגבניה
ומקלות סריגה.
"ההגיע תורי?" קיוויתי.
"את עודך צעירה," ענתה.
ואני כל כך רציתי.
ואני כל כך רציתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|