ירון שרביט / היעלמות |
רחשי הימצאות האדם
כבר לא נשמעים,
קולות הילדים המתרוצצים
משחקים, נדם
וכמו נעלמת.
ביתך נותר בודד,
מספר צמחים שאותם
זנחת נותרו איתנים.
גערו בך ללכת?
או שמא אבדו כוחותיך
ונדמת.
ככל בוקר אני רואה
אנשים, דומים לא דומים
ונעלמים.
אך אותך, אותך אני
מחפש ופרטיך
אינם ידועים.
כמו אובד עצות, מברר
ובודק, כמו תועה בהמון
נובר - ולא.
וכוחותיי לא נמשכים
לעולמים
ונותרו עוד כמה בודדים
אך במהרה גם הם נדלים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|