שפתה התחתונה עדיין מעקצצת
והדלת נטרקת, מאחוריו
המון דברים אווירודינמיים מסביבה
עומדת, ידיים רפויות לצדדים
המולה וחוסר סדר וחם
ובכל זאת שקט, בחוץ

אני אלך לישון, בתחינה עצמית לוחשת
מזדחלת למיטה, מתכסה
נאבקת בצורך לצרוח, ישנה.
קמה, ישנה, קמה לבסוף
מכוסה, נוטפת

מרגישה את פעימות הוריד שבצוואר
שואפת שוב ושוב נושפת
בריכוז עמוק, שלא יחסר
אז ככה זה מרגיש, היא חושבת
הטריקה עוד מהדהדת בגרונה

היא פוערת פה, קטן קודם,
ואז רחב יותר והדממה נגזלת בעירוב נפש,
בהמולה השוררת בתוכה, בחוץ.