|
הסוף כבר ידוע מראש.
עוד סיפור שכבר עכשיו אני רואה שייגמר לא טוב.
ולמרות הכאב שכרוך בסוף ההוא,
אני ממשיכה להאמין,
שאולי...
וקול קטן חוזר וצועק שלא,
אני צריכה לעצור,
להסתובב ולצאת.
אבל הרגש גואה מתעלם מאותו קול
שנחלש... ונחלש...
עד שנוטש.
ושוב אני כאן,
כמו במין מעגל שבו אני כלואה...
עם אותו הסוף
שידוע מראש.
ועכשיו רק נותר לי לתהות -
תהיה בכלל התחלה? |
|
|
לאחרונה כל מיני
כותבים התחילו
לחתום פה בשם
צוות הכותבים של
האנציקלופדיה
בליטניקה. אז מה
אם אנחנו
במנוחה, או
שותים קפה כבר
חודשיים, זאת
סיבה להחליף
אותנו? תנו
סיבה! תנו סיבה!
אה, נתנו
בעצמנו, נו
שוין, אנחנו
מבקשים שתפסיקו
לכתוב בשמנו,
אתם מקלקלים לנו
את השם הרע
שעשינו לעצמנו.
האנציקלופדיה
בליטניקה,
מהדורת הפסח
2001. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.