ישבתי בחושך ורעדתי.

(חושך יכול להיות דבר מאוד עמוק. גם יפה. גם עצוב. גם כואב)

לא היה לי ממש קר, רעדתי בשביל להעביר את הזמן.

(זמן. כמה זמן עבר? עבר בכלל זמן?)

הנר היחיד שהיה נגמר לפני חמש-מאות ושלושים רעידות, בערך.

(אולי יותר. אולי פחות. אולי הוא עדיין בוער. אולי לא היה כאן
נר)

החושך כאן מוזר. הוא אטום כזה. כבד.

(או שאולי אנחנו מתעוורים?)

יש כאן רוח כזאת, קרה ויבשה, שמגיעה מהאדמה.

(אבל זה מוזר, היא מסתובבת במעגלים מסביב לשרידי הנר)

עצמתי עיניים. אני עייפה.

(העולם נצבע באדום. ואז שוב בשחור. מוזר מה קורה לעיניים
כשאין אור)

חיבקתי את הברכיים והנחתי את המצח עליהם.

(זה כואב בצוואר קצת. כאילו הוא גומי שנמתח. הצוואר עשוי
גומי, כנראה)

קשה לנשום כאן. האוויר מעורר בי רצון לרעוד.

(בוא נראה כמה זמן אפשר להחזיק בלי לנשום.)

10 רעידות מהירות שוות בערך מצמוץ אחד.

(12 מצמוצים. נגמר האוויר בסוף.)

מתחת לכפות הרגליים שלי, על הרצפה, יש משהו רטוב קצת.

(אולי יש כאן מים? הרבה זמן לא ראינו כאן מים. באמת התגעגענו
למים, נכון?)

יש לזה ריח קצת מציק. ריח של שעווה.

(שעווה? למה שעווה? הנר כבר כבה מזמן. אולי כל הרצפה עשויה
שעווה? כל החדר? כל העולם?)

לא, זה לא שעווה, זה פשוט מים שנזלו מהקירות.

(מים מהקירות? אוי, זה מסוכן. קירות שעווה הם לא עמידים כל
כך, ואם הכל  בחוץ מוצף במים הם עלולים להשבר! חייבים לעשות
משהו.)

זה בכלל לא מים. זאת סתם לחות מציקה. הזעתי פה.

(המוזר הוא שלא חם. או שחם ולא הרגשנו? או שלא חם אבל לנו יש
חום?)

ומה זה הרעש הזה? זמזום?

(זה כמו זמזום של דבורים. הרבה דבורים. מיליוני דבורים קטנות
ועצבניות. הם יכולות להמס את הקירות ואז כל המים ישטפו פנימה.
זה יהיה רע)

הזמזום נעלם.

(איזה זמזום? היה כאן זמזום? איך זה שלא שמענו כלום? אולי
דמיינו את הזמזום? או שעדיין מזמזם ואנחנו גם מתחרשים?)

טוב. אני הולכת לישון. אני כבר ממש עייפה.

(לא! צריך להשאר ערים! אסור לישון פה!)

בכל זאת. הייתי ערה כל היום.

(ונהיה ערים גם בלילה. אם יש כזה דבר, במקום הזה.)

אין לי שליטה על זה, אני ארדם.

(לא נרדמים. תנשכי את עצמך וככה לא תרדמי)

אבל זה יכאב!

(לנו לא אכפת מכאב. אנחנו כבר לא מרגישים כאב. לא מרגישים
בכלל. רק הפחד מורגש פה)

זה מתחיל באמת להשפיע, נכון?

מה משפיע? עלינו כלום לא משפיע. אנחנו לא מושפעים)

אז אני הולכת לישון.

(אסור לישון! לא!)

זה מתחיל להפחיד. אני רוצה לישון. בכל מקרה אף אחד לא רואה
אותי.

(זה מה שאת חושבת. אם את עדיין יכולה לחשוב, זאת אומרת.)

די, לכו. נמאס לי. אני רוצה לישון.

(טוב, אם ככה את רוצה את זה. חלומות פז)

תודה רבה.

(בבקשה)

לילה טוב.



אתם עוד כאן?



לא מדברים איתי?



לא צריך.



אתם כאן, נכון?



נכון?