כמוס נותרת בתוכי
חתום בשיפולי חיי.
הלא תמיד היית
נושא חלומותי
ומושאם,
גנוז באוצרותי.
גשמי פורקן זרים
לא ישטפו מגע ידיך מעלי,
ונשוקת שפתיים
אחוש עדיין
קרירות שיניך,
והבל פיך
עולה ומתמזג בנחיריי.
ראה,
כי בלא חוס
חופזים ימים.
פניי כמושות
והליאות פשטה עלי.
אך בחולמי אותך
שוב לא אחוש כליון גופי,
מחמל נפשי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.