לילה של שקט,
היא לא נרדמת
בתוכה תקתוקים עזים:
"כאב
עצב
עלבון
כשלון"
תקתוקים מהירים מעירים.
תקתוקי ליבה אינם כבים
נראה שאת שנתה לעד מדירים
מנסה לספור את כוכביה,
אך מחוגי החושך דוהרים
עיניה עצומות,
עיני ליבה מכאב ממצמצות
בשעון מביטות:
"כבר 2 לפנות בוקר
ובתוכנו עלטת כוכבים"
תקתוקי ליבה אינם כבים
נראה שאת שנתה לעד מדירים
מנסה לספור את כוכביה
אך מחוגי החושך דוהרים
שוב את עיניה עוצמת
"לישון!"
שברירי שקט מרפא שולחת
אל ליבה,
פוקדת,
"עצרו
את קדחת התקתוקים!
מלאו את ליבה צלילים
מתוקים של
שמחה
אהבה
הצלחה
מנוחה..."
כבו את מתג התקתוקים
מלאו את ליבה
לילה של שקט
הדליקו
את אור הכוכבים,
את אור הכוכבים שלה. |
