קמתי בבוקר וישר נכנסתי למקלחת, בימים האחרונים אני מרגיש איזה
צורך מוזר לשטוף את עצמי בבוקר, אני לא ממש יודע למה. אולי
להתנקות מהלילות נטולי החלומות שעוברים עלי, בימים האחרונים.
פתק: "לך לקיוסק בסוקולוב ותקנה חבילת מרלבורו לייט, אני כבר
אהיה שם." לא מצאתי אותך אבל קניתי את הסיגריות בכל מקרה. בדרך
חזרה פגשתי מישהו עם חליפה שחורה ושיער ארוך. הוא שאל אותי אם
יש לי סיגריה, אמרתי לו בכעס שאני בכלל לא מעשן והוא משך
בכתפיו והלך.
רונית שחר ברקע, עישנתי סיגריות בשרשרת וניסיתי למצוא אותך.
בכל שאיפה חשבתי שראיתי את העיניים שלך נדלקות ועישנתי
בהתלהבות רק כדי לגלות שאת לא שם. העיניים שלך נשארו שם,
כבויות כאלה, מנותקות. בסיגריה השביעית מצאתי את אמא שלי, זה
עשה לי בחילה, אמא קפצה וחזרה לחדר שלה לישון. נפלו עוד איזה
ארבע חמש סיגריות והרגשתי מיואש.
קמתי בבוקר והלכתי ישר לשטוף את עצמי, במקלחת ניסיתי להיזכר
בחלום. לא הצלחתי, כל הזמן הציקה לי מחשבה מרגיזה, איזו הבנה
כזו שאתה מגיע אליה וישר שוכח ומה שנשאר זה רק להמשיך לחיות
בתקווה שיום אחד תבין שוב, אבל כנראה ששכחתי בכוונה. פתאם עלתה
לי תמונה, ראיתי עיניים. חשוכות, מרצדות, כל אחת מסתכלת לכיוון
אחר, ואף אחת לא עלי... |