כְּלִמָּתִי הַיָּפָה הַיְּחִידָה
תָּמִיד הָיְתָה שֶׁלִּי
כֹּה קָשָׁה וְכוֹאֶבֶת בִּנְסִיעָה מְדֻמָּה
נִכְנֶסֶת לַמְּקוֹמוֹת הַסְּמוּיִים מֵהָעַיִן
אוֹרֶבֶת לִי מַמְתִּינָה
לְפֶתַע צָצָה מֵאֵי-שָׁם
מְחַבֶּקֶת אוֹתִי עַד שֶׁאֵינֶנִּי נוֹשֵׁם
רַגְלֶיהָ טוֹפְפוֹת חֲרִישִׁית
בְּמִשְׁעוֹלֵי יְעָרוֹת-הַפֶּלֶא שֶׁלִּי
בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
רְאִיתִיהָ שׁוֹכֶבֶת בְּמִטָּתִי
לוֹחֶשֶׁת לִי: "שָׁכַחְתָּ אוֹתִי
אַךְ לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ לְעוֹלָם"
בַּחִוָּרוֹן שֶׁל שְׁנֵינוּ
כְּלִמָּתִי לִבְנַת-הַפָּנִים
הָאַחַת וְהַיְּחִידָה.