[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הקיץ עבר חלף לו, והתחיל להיות קר. אצלינו בבי"ס, כמו בכמעט כל
בי"ס אחר, יש קולר.
מה זה קולר? כולם יודעים. מכונה שמקררת מים לשתייה. אבל המים
קרים, והחורף גם. ולכן, הוחלט לשים מים חמים. אי אפשר לתת
לתלמידים לקפוא, למרות שאני בטוח שלא תהיה למורים הרבה התנגדות
לעניין... בקיצור, אחרי מחשבות ארוכות (המנהל קרא לנו לחדר,
צעקנו "בעעע!!!" והלכנו) והתלבטויות קשות ("בעעע?" "בעעע!")
החלטנו להחליף את הקולר במתקן חדיש של חברה בשם "מן-יאקים",
שלא מעלה שום חשד. זוהי עוד חברת סטרטאפ של ארבעה ילדים בני 14
שיודעים לתכנת בפסקל דברים מסובכים כמו טטריס וכל התקשורת
מתלהבת בגלל שלא חשבו על זה קודם ובגלל שהם רק בני 14.
המתקן החדיש נקרא "חומר", על משקל "קולר", רק שהוא לא מקרר אלא
- מחמם!
אז שמנו שתי מכונות כאלה במסדרונות בי"ס ולא עברו שעתיים ובאו
הטענות. אבל לא שמנו על אף אחד קצוץ, ורק המקרה של ההוא וצעק
עלינו בג'יבריש (עד שגילינו שנשרפה לו הלשון) הפריע לנו בגבות,
והוצאנו את המתקנים מבי"ס. אחרי כמה זמן הגיעו הטענות שבכל זאת
חסר קצת חום בבי"ס. אז הלכנו וחיפשנו מתקנים מחממים לכיתות.
היו מבצעי "אזבסט לכל תלמיד!", אבל אחרי שנשרפו לנו שלושה
תלמידים כי הם התעטשו חזק מדי ניסינו משהו אחר ועלינו על רעיון
"גיגית לבה לכל כיתה!", אבל אחרי שנשרפו לנו שלוש מורות בגלל
הוילונות שהן לבשו (זה רק אני או שמורות לובשות וילונות?),
ולמרות בקשות התלמידים להשאיר את זה ככה, כי זה לא מפריע להם
שמורות נשרפות מולם, החלפנו למזגנים פולטי-גז.

אחרי שקיבלנו חנינה מהנשיא (עדיין לא ידוע למה, אבל זה בטח
קשור בנמרודי) והחלטנו להחזיר את החומר לבי"ס. בעזרת כוח
חישובי מדהים של יודעי-דבר למיניהם והרבה קפה הכנסנו את
ה"קופר".
הקופר היה קולר של קפה, רק חומר. כלומר, הברז היה מוציא קפה.
לאט-לאט החלו תלמידים נעמדים בתור לקופר, שותים להנאתם קפה.

עברה שנה, כל הבי"ס התקבל לנבחרת הריצה וכולם שברו שיא עולם
שהוחזק 19100 (זה הבאג) שנה, מאות תלמידים החלו לאבד את
עשתונותיהם בזמן הלימודים, וכולם התרוצצו בלי-הפסק כאילו הם
עשויים מפולי קפה, או שלא השתינו איזה שבועיים.

אחרי שהתעוררנו יום אחד וגילינו שהעבירו את כל בי"ס תוך לילה
אחד למיקום שונה ואפילו השאירו פתק "הלכנו, תכף נשוב!" חיפשנו
ריגושים אחרים וגילינו את קפיצת הבאנג'י לתוך מיכל בטון עם
קצפת בלי חבל, אך הרעיון לא תפס שלא באשמתינו - הקהל לא מוכן
לכזה סוג של ריגוש אולטימטיבי.

ועכשיו אנחנו יושבים במין חדר לבן ומגניב כזה, ויש כריות על
הקירות, ואנשים שנראים כמו סוכני אף.בי.איי (שהמדים שלהם
לבנים!) באים כל שעה וחצי לרדוף אחרינו עם רשת ובסוף תוקעים
לנו מקלות של ארטיק לתח...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשאתה מעתיק
במבחן מחבר שלך,
יכול להיות שהוא
העתיק מחברה של
חבר שלך,
שהעתיקה מהחברה
של החברה של
החבר שלך,
שהעתיקה מהידיד
של החברה של
החברה של חבר
שלך, ושהעתיק
מהחבר של הידיד
של החברה של
החברה של החבר
שלך,


ואולי אחד מהם -
טמבל !


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/8/01 9:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי אופיר

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה