|
הנשמה שלי ברחה,
אני לא יודעת מה לעשות,
היא פשוט קמה יום אחד, ואמרה להתראות.
ועברתי ימים קשים, ימים עצובים.
ושקעתי בקרירות...
מן תחושב של ריקנות.
והיית שם בשבילי, וניסית לעזור...
אבל הנשמה שלי ברחה, היא לא תחזור.
בחוץ הגשם יורד, והראש מסוחרר.
בא פשוט להתאבד, ולא משתנה דבר.
מתי כבר תחזרי... שלא יהיה לי קר.
מתי כבר תחזרי, אם זה לא מאוחר.
XX
הנשמה נטשה אותי...
וקר עכשיו לבד.
הנשמה שלי עזבה...
אין פה אף אחד... |
|
|
אוקי, אתה נמצא
בבית דו קומתי,
ומחבל נכנס! יש
לך: נייר דבק,
שקית פלסטיק,
דבש (340 גרם),
ואקדח סיכות...
עכשיו, אתה, אתה
נדפקתי אחי(או
אחותי), המחבל
כבר ממזמן הוריד
אותך, אבל השאלה
האמיתית היא: מה
מקגיוור היה
עושה?
אני, תוהה
בשכחה, שוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.