רגשות חומקות בלי משמעות,
זרמים קצרים של מתיקות.
שחור הופך ללבן,
עולם חרב, הופך קיים.

בואי וניפול, למעמקי השאול.
בואי וניפול, לתוך הלהבה,
בואי וניפול, לאש האהבה.

פתאום הכל כאן התפורר,
הפך לטעם קצת אחר.
תחושה של מרירות בפה,
אין כבר פצע לרפא.

בואי וניפול, למעמקי השאול.
בואי וניפול, לתוך הלהבה,
בואי וניפול, לאש האהבה.

הזמן עצר לו מכאב,
תחושה של שיברון בלב.
מגע קטן של אהבה,
נשיקה בלב, נשיקת פרידה.

בואי וניפול, למעמקי השאול.
בואי וניפול, לתוך הלהבה,
בואי וניפול, לאש האהבה.