שאל בשעות האור והחושך ואצבעותיו מאבדות כל
תחושה והבעת כאב נצחית על פניו הצוחקות והיא מסיטה
פנים הצידה על הכרית ועושה עצמה לא קוראת מחשבות
וצבע פניה כחיוורון המצעים.
כל ימיו שנתו בעותה חלומותיו לו שעון מעורר
מבהיל נוזל כמו בציורים והשאלות מתדפקות על
דלתות שנתו תקליט ישן מחט צרודה ימים רחוקים.
לאן ישא חרפתו למי יגיד למי יאמר
למי יספר את הזכרונות נושכי רגליו כחומצה איך יכנס שוב לים
המוות לשחות בו אל הנחל הזך בעברו השני איך לא
יטבע איך לא יאוכל איך לא ייטרף איך לא ייסחף לתמיד.
שוכב עכשו על החוף מוטל דומם משים עצמו כמת
חושב עצמו לחול הים הולך לאיבוד כמקל ישן של ארטיק
עיוור מהשמש קפוא מהקור רק פניו שלוים כל כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|