תמיד היית חזקה
מלבד הפעם האחרונה
שבכית במיטה
כמו ילדה קטנה

לא היית אמיצה
כל כך פחדת נשמה
כשהכל מבחוץ עליך סגר
ומבפנים הרגשת שזה נגמר

איך הרגשת שאת שיערך איבדת
מה חשבת לעצמך כשללכת הפסקת
לשתות לאכל אפילו המחשבה כאבה
אפילו בחלום מקום מסתור לך לא היה

חבל ששרדת את הניתוח הראשון
אחריו סתם סבלת המון
בלילה עזבת באחת
אותי לבד השארת

לא בכיתי כי הלכת
רק כי לשווא סבלת
בשבילך רציתי שתלכי
ביקשתי ממך שתברחי

למה שקרתם
ולא אמרתם
שזה כה חמור
ארור ארור ארור

כבר לא יכול לשמור על מבנה הקצב
העצב שהופך לכעס שהופך לעצב
לא מאפשר  לי לחשוב בתבניות
לסדר את המילים שאותי מגבילות

הרופא הוא כלב מפחיד אותו חתול
אותך אני להרוג עלול
נתקעת במשחק זדוני ללא גלגל הצלה
סופי אני בטוח איבדתי זהב
הטיפול לא הצליח והחולה מת ביסורים
כן זהו מוות איטי חצי שנה של הידרדרות
לא אהבתי מלבדה
כי אני לא מסוגל
לקחת לי אותה בכוח
ועל זה לא אוכל לסלוח
תמות בסבל
על גחונך זחול
נחש אתה לא גדול
לידה בטוח לא
שמור עליה אלוהים
אותך תמיד אשנא
כבר לא רוצה שתחזרי
לבד ידיד נאמן
לא אוהב את המשפחה
שונא את העולם
איבדתי צלם אנוש
הלב כואב דרך הראש