נמאס לי לחשוב עליך כל הזמן
אז החלטתי להיות מציאותית,
מחקתי לך כל זכר
בתקווה שלא תיהיה לך בעיני יותר שום תכלית.

הפסקתי גם לחלום כי הבנתי שזה לא עוזר,
הלכתי לחפש במחוזות אחרים,
אצל מישהו אחר.
נזרקתי מפה, נזרקתי גם משם,
אף אחד לא באמת אוהב, לא באמת קיים.

ניסיתי להבין אם אי פעם באמת מישהו אהב,
ואם כן, זה כבר מת עכשיו?
פתאום הכל מסתובב אנשים כבר לא אנשים
ואני פה בוכה מחכה לתשובות מאלוהים.

כולם צועקים עלי שאני לא מאמינה,
לא מבינים שאני בעצמי לא מבינה.
זקוקה לסימן, לגלגל הצלה,
למשהו שיוכיח לי שהוא שווה ת'אמונה.

תראו מה קורה מסביב, איך אפשר שלא להתאכזב?
תגידי לי את איך אפשר להמשיך להאמין בעולם
שיורק לך בפנים פעם אחר פעם.
ואת אומרת לי להסתכל לשמיים, לא לאבד תקווה
את לא יודעת שאצלי היא כבר אבודה?...