אם רק היית אותי מבין
אם רק היית אותי קורא
ואני מתוסכלת
ונשארת כך
ואתה לא יודע
מי אני
ומה אני מרגישה
אני רואה אותך
מרגישה מהומה
בתוך הראש
מי הוא מה
וכפי שמישהי כאן אמרה
לא עברתי הרבה
אני סתם עוד מישהי
שמרגישה, לפעמים, שונה
אבל מרגישה
לא רק שמחה
לפעמים עצב
לפעמים טרודה
וכל מה שאני חושבת
על מה?
על מה אני טרודה?
לא על הבית-ספר, לא על איזושהי מכה
אני טרודה במחשבות עלייך
ולא מבינה
מה קורה לי?
מה אני עושה?
למה אני כותבת?
האם אני בודדה?
או סתם מבטאה
רגשות אהבה?
בעוצמה מסויימת
מהלב בחוזקה
ולמה חושבים
שאין השראה?
אתה המקור
לסיפור ושירה
אבל הראש כבר כואב לי
וזוהי שורה ריקה.
מה עוד כאן להגיד?
מה למלמל?
מה עוד יש
בשיר הזה לבטא
ואין הפעם סימן שאלה
כי אני חייבת כבר לחשוב
על התשובה
מה עכשיו אעשה
ואתם משתעממים
קוראים את זה
אומרים
"זאת היא לא יודעת לכתוב שירים!"
ואף אחד לא יודע
מה כל אחד שומר
בתוכו
מבצר
או פשוט
משהו מאוד פשוט
מרגיש
וכותב
אז לזאת
שבמילים אחרות אמרה:
"לך ממני אין אהדה"
רק שתדעי
שאני לא היחידה
תסתכלי באתר
מה את רואה?
מתבטאים
כותבים
יוצרים
את הרגשות החוצה מבטאים
וזהו הסוף
לשיר הזה
בבקשה תסתכלו על זה
כעל יותר
מסתם